1שהיה חוץ. וא"ת למה נאמר רחוקה וכו'.וי"ל שאם נאמר בדרך ולא רחוקה הייתי אומר דוקא אם הוא רחוק אז יעשה פסח שני אבל אם הוא חוץ לאסקופת העזרה לא, לכך כתיב רחוקה ונקדו, למדרש אתא לא רחוקה ממש כמו שפירשתי לעיל גבי לרעות את צאן. וק"ל:2מצה וחמץ עמו. וא"ת והיאך סמך זה אדלעיל מיניה. וי"ל דק"ל ל"ל הנקודה ללמד שאפילו אינו אלא חוץ לאסקופת העזרה נקרא רחוק ויעשה פסח שני, בלאו נקודה נמי יש ללמוד זה מדסמיך דין רחוקה אל דין מי שהיה טמא נלמוד מהיקשא מהדדי, מה טמא אפילו היה בעיר כיון שהוא חוץ לעזרה עושה פסח שני אף מה דכתיב או שהוא בדרך רחוקה אפילו הוא חוץ לעזרה עושה פסח שני, וא"כ קשה ל"ל הנקודה, ואפילו מלת רחוקה נמי א"צ לפי מה שפירשתי לעיל. ומתרץ דאתא לאשמועינן הנקודה דאף פסח שני אם היה חוץ לאסקופת העזרה כל זמן שחיטת הפסח לא יעשה פסח שני. ואין להקשות פשיטא מהיכא תיתי לחלק. ומתרץ כיון שמצינו דבלאו הכי נמי חלוקים הם דהא פסח שני מצה וחמץ עמו בבית וכו', א"כ ה"א בהא נמי יש לחלק, מש"ה באה הנקודה: